ההתמכרות הינה מחלה ערמומית 

ההתמכרות הינה מחלה ערמומית.

פעמים רבות מגיעות אלי משפחות המבקשות שאטפל בבעיית ההתמכרות של בן משפחתם, טוב ויפה אני אומר ומסביר להן, רק שתדעו :"מחלת ההתמכרות הנה מחלה ערמומית".

ולמה אני מתכוון.

התמכרות משולה פעמים רבות לסימפטום של מחלה או כאב רציניים ועמוקים בנפש האדם. כך שלא ניתן להכחיד את ההתמכרות להרואין, לאלכוהול, להימורים ולגראס ללא טיפול בשורש בעייתם. יבואו מיד אנשים ויאמרו לי, "מה פתאום", ו"למה וכך", אבל זאת היא האמת המקצועית וזאת היא האלטרנטיבה היחידה להצלחה ארוכת טווח.

אדם מכור לגראס שהפסיק לעשן גראס למשך חודש ימים. אדם שעדיין לא טיפל בבעיית ההתמכרות שלו, אדם שניגמל משתית האלכוהול היומית שלו. כל אלו טרם יצאו מבעיית האלכוהוליזם שלהם. לשם כך נדרשת אנליזה הרבה יותר מדוקדקת ומקיפה. אנליזה שתוביל אותנו לתוכנית טיפול ורכישת כלי התמודדות. למה הדבר דומה? אדם המתלונן על שיעולים בלתי נסבלים המלווים בכאב בצלעות והוצאת ליחה, אדם שיעלה החשש כי הוא סובל מדלקת ראות. לאדם כזה נעשה בדיקות רפואיות נדרשות, נשלח אותו לצילום ראות, נפעיל כלפיו מרכיבים שונים של מיפוי ואנליזה בכדי לטפל נכונה במחלתו. ואם כך הדבר בואו ונתקדם.

כך גם עם בעיות של התמכרות. עלינו להבין מדוע האדם היושב לפנינו התמכר להרואין ולא לקוקאין, מדוע בחר באלכוהול ולא בגראס. מדוע פנה לתרופות ממכרות ומרגיעות ולא לשתיית אלכוהול. מדוע אדם "בחר" במודע או שלא במודע בהתמכרות למין ולא להימורים. עלינו להכיר את "סיפור חיו" של הפונה לטיפולנו. להכיר את הצמתים שעיצבו את חיו ואת חיי התמכרותו. לעיתים שימוש באלכוהול מסמן לנו על  צורך להימנע ממפגש עם תחושות של בדידות, של צער, של הזכרות באובדן או חוסר ישע. המכור להרואין מנסה נואשות לאלחש את מכאוביו הגופניים והנפשיים. הוא אינו מעונין לחוות תחושות של השפלה, כאב ואשמה. אדם שפנה לשימוש בנייס גי, מנסה להציף את תחושות הביטחון והאנרגיה שלו. ואדם המכור לגראס מנסה להשתחרר מתחושות של סגירות, עצבות, מבוכה ובכבדות. כך לכל סימפטום ישנו שלל אפשרויות של מחלה וכאב. (פירני ע. 2010 "טראומה התמכרות וטראומה ).

כמטפלים עלינו להכיר את כל אלו, עלינו לדעת מה הם המכשולים המסכנים את המטופל שהגיע לטיפולנו, מה הם הבורות והמהמורות עליהם הוא מנסה לעקוף. על מה ולמה הוא מנסה לקפץ ולדלג על פניהם. ואכן מהלך זה איננו מהלך קצר ואיננו מהלך של טיפול אינסטנט.  

כמטפלים, עלינו לדעת לפתח באדם המכור, הנקי מהתמכרויות, את שרירי התמודדותו החדשים, שהאדם המכור והנקי ידע להתמודד אחרת עם שלל סכנותיו ומפגשיו העתידיים. שאדם המגיע לטיפולי לא ישב ויגיד לבת הזוג שלו: "אמרתי לך לא להזכיר לי זאת, זה לא עושה לי טוב". אשאף שאדם שבחר בדרך התמודדות עם התמכרויות לחומרים או להתנהגויות ידע להישיר מבט לחולשותיו, לקשיו, שאדם זה יפתח שרירים אחרים להתמודדות והסתגלות.

לעיתים הסימפטום הנראה בבעיית ההתמכרות של המכור מסתיר בעיה מערכתית משפחתית. בעיה שהסוד וההשתקה מכסים אותה. מניסיוני המכור הוא פעמים רבות האדם הרגיש יותר במשפחה. האדם הסובל יותר. הסימפטומים הנראים בהתמכרותו הינם קול הצעקה והבקשה שלו לעזרה. כן, בדיוק כמו אותו ילד מכה וצורח המבקש את עזרתנו להתמודדות עם כאביו ומכאוביו.

אז ייקח לנו זמן לבנות מערכת של אמון עם הפונה, לאפשר לו לספר לנו בפתיחות את חולשותיו ופחדיו. אז נרצה לסייע לו להשתנות ולפעול.

"ההתמכרות היא מחלה ערמומית" אמרתי. כך הוא הדבר הנראה גם בשינוי פניה ודרכיה. ההתמכרות כזיקית המשנה את צבעיה בפני סביבה שונה, תשנה את דפוסיה ותגובותיה במידה ולא נלמד את המטופל להתמודד באומץ בבעיותיו וקשיו. אלכוהוליזם יכול להיות מומר לעישון גראס, התמכרות להרואין יכולה להיות מומרת להתמכרות למין או הימורים. הפסקת שתית אלכוהול יכולה לדחוף את המכור לפיתוח תלות בגראס, וכך הלאה והלאה.

לפונים לטיפול בבעיות התמכרות אומר. התהליך הטיפולי דורש אבחון, טיפול ושימור כוחות השינוי. אין קיצורי דרך בטיפול בהתמכרויות הרי כבר אמרתי: "ההתמכרות הינה מחלה ערמומית".